זכרונות מסבתא רינה: פרויקט הנצחה דיגיטלי

סבתא רינה שלנו, רינה אלכסנדר ליאור, נפטרה בי' באב תשע"ו, 14 באוגוסט 2016. היא היתה בת 97 שנים, וזכתה לחיים ארוכים, לא תמיד קלים, אך גם מלאי יופי. הרבה מזה היה בזכות כך שהיא ידעה תמיד למצוא יופי ושמחה בדברים פשוטים, רגעים קטנים, וגם באמנות וביצירה.

אחד הדברים שסבתא מאוד אהבה היה מלאכת יד, והיא הפליאה לסרוג ולרקום בסגנונות שונים. "מוצר הדגל" שלה היה כנראה בובות הליצן הסרוגות, שנתנה במתנה להורי תינוקות שנולדו בנאות, ובהמשך גם לבנים ונכדים של חברים. היו גם בובות האצבע: דמויות ילדים או חיות, אפודות, גרבי צמר ועוד.

אושר, רקמה רינה אלכסנדר ליאור לחתונתם של הילה ורפי
בתמונה: "אושר". לקראת חתונתם, הזמינו הילה ורפי את האורחים לעטר ריבוע בד שיקשט את חופתם. סבתא רקמה 2 לוחות: אושר ואהבה. ה"אושר" מקשט היום את חדר ילדיהם.

במהלך חייה סבתא נגעה בחייהם של אנשים רבים: כמטפלת וכגננת, בארגון משלוח חבילות לחיילים בני הקיבוץ, כחברת קיבוץ, כשוחרת תרבות שלא מפספסת קונצרטים, או כחברה ללימודים ב"בית ותיקי הגליל".

במהלך ימי השבעה, הזכירו בחיבה כמה מחבריה וחברינו את עבודות הסריגה שקיבלו ממנה במתנה. כדי להוקיר את זכרה ולתעד את יצירתה, אנחנו מזמינים אתכם לשתף איתנו תמונות וזכרונות מעבודות מלאכת היד של סבתא.

שמרתם את בובת הליצן שקיבלתם במתנה להולדת הילדים? עדיין יש לכם את בובות האצבע? אולי סבתא רקמה לכם כיסוי לספר עבודת שורשים? נשמח לראות, להיזכר ולאסוף את התמונות.

איך לשתף ולהשתתף

  • אנא שתפו תמונה או טקסט באחת הרשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, פינטרסט או טוויטר, ותייגו בהאשטאג #סבתארינה .
  • איך מתייגים? פשוט מוסיפים את הטקסט #סבתארינה כולל הסולמית, לטקסט או לתיאור התמונה. כשתפרסמו זה ייראה כקישור. כך נוכל למצוא את זה בחיפוש ברשתות החברתיות הנ"ל.
  • לנוחותכם, יש גם אירוע בפייסבוק בו תוכלו לשתף תמונות. מוזמנים להצטרף.
  • למי שלא מתחברים לכל המדיה החברתית הזאת, אפשר גם לשלוח במייל אלי (maayanale בג'ימייל).
  • אנא שלחו ופרסמו את התמונות עד יום שבת, 17/9/2016. בסוף השבוע הזה ניפגש בנאות מרדכי לציון 70 שנה לנאות, ואני אוכל לשתף עם בני המשפחה את התמונות והזכרונות שלכם. בהמשך, לפי כמות התמונות, אולי נאסוף אותן לאלבום או אתר ייעודי.
  • אנא שתפו עם חברות וחברים נוספים ממעגלי החיים של סבתא, אולי הם ירצו לשתף גם זכרונות שלהם.

תודה לכל מי שנחמו אותנו והשתתפו באבלנו, נשמח אם תשתתפו גם בפרויקט הזה.