אני יושבת בבית קפה ברח' 18 בשכונת אדמס מורגן בוושינגטון די.סי..
בחלל הגדול יחסית פזורים שולחנות גדולים (ממש, כאלה שמתאימים לפינות אוכל משפחתיות) ופינות ישיבה עם כורסאות מזמינות. סביבם יושבים אנשים, חלקם בקבוצות, חלקם לא מכירים. הרבה מהלקוחות יושבים עם לפטופים, וגם התפריט מזמין אנשי לפטופים – מנות קטנות שנוח לנשנש ליד המחשב. פטפוט עליז נשמע בחלל בית הקפה. אני יושבת לשולחן גדול ופני אל הרחוב. מעבר לכביש חנות קעקועים ומסעדה של מטבח מערב אפריקאי. להמשיך לקרוא "לבהות ולהיות"
הלב והמעין 