לבהות ולהיות

אני יושבת בבית קפה ברח' 18 בשכונת אדמס מורגן בוושינגטון די.סי..

בחלל הגדול יחסית פזורים שולחנות גדולים (ממש, כאלה שמתאימים לפינות אוכל משפחתיות)  ופינות ישיבה עם כורסאות מזמינות. סביבם יושבים אנשים, חלקם בקבוצות, חלקם לא מכירים. הרבה מהלקוחות יושבים עם לפטופים, וגם התפריט מזמין אנשי לפטופים – מנות קטנות שנוח לנשנש ליד המחשב. פטפוט עליז נשמע בחלל בית הקפה. אני יושבת לשולחן גדול ופני אל הרחוב. מעבר לכביש חנות קעקועים ומסעדה של מטבח מערב אפריקאי. כשהולכים לקצה הרחוב, אפשר לראות את אנדרטת וושינגטון. האטרקציות המפורסמות של העיר נמצאות במרחק שתיים או שלוש תחנות ברכבת התחתית מכאן. אבל אני מעדיפה סתם לשבת בבית הקפה. סיימתי לתכנן את לוח הזמנים שלי לכנס שמתחיל מחר ואני כבר מאוד מצפה לו. מחר אהיה ממוקדת, אבחר בהרצאות חשובות ומועילות, אטפח קשרים מקצועיים חדשים, אחייך באמריקאית מנומסת ואחליף כרטיסי ביקור.

אבל היום בא לי סתם לשבת כאן. להיות.

רואים שזה בית קפה של מקומיים ולא תיירים. קיבלתי המלצה מהמארחת שלי שגרה מרחק שני רחובות מכאן. בשולחן לידי יושבת חבורה עליזה של שלושה צעירים. גבר בלונדיני עם קוקו ועיניים כחולות. נראה סטודנט לתואר מתקדם. אולי פעיל חברתי. אחת הבחורות בחצאית וטייץ סגול שדומה בצבע למשקפיים סגולי המסגרת שלה, נראית עסקית יותר, ואחת בקפוצ'ון ירוק ונעלי ספורט, נראית יותר סטודנטית. הם מפטפטים באנגלית מהירה, קלילה. לי זה נשמע כמו דיאלוגים מסרטים או תכניות טלוויזיה, עבורם זה היומיום.

אני מנסה להילחם בג'טלג שלי בעזרת קפה, עוגת שוקולד ואור היום שבחוץ. אני נהנית להיות פה בין האנשים האלה. להתבונן, להקשיב. להיות.

הרבה פעמים אנחנו אומרים שצריך להיות ממוקדים בחיים. שיש כל כך הרבה אפשרויות והזמן תמיד קצר ולכן צריך לבחור, להחליט מה לעשות. ותמיד לעשות, ליזום, לקדם.

בפעילות באינטרנט זה עוד יותר בולט. כל כך קל להיסחף מערך מסויים בויקיפדיה דרך קישור אחד ועוד אחד ועוד… לשעה ויותר של גלישה אסוציאטיבית. לצאת מהניוזפיד בפייסבוק לעשרה, למה לא עשרים, לינקים למאמרים, פוסטים, סרטונים שמעוררים מחשבה ומושכים תשומת לב. למצוא שיר שאוהבים ביוטיוב ולידו מופיעות המלצות לעוד שירים שכייף פתאום להיזכר בהם ופתאום בא לשמוע ועוד, ועוד…

לפעמים דווקא מהדברים האלה, הלא ממוקדים, צומחים רעיונות חדשים והפתעות אחרות. היכרות וירטואלית חדשה שהופכת לקשר חברתי או מקצועי, מידע שימושי, פוסט חדש או קטע כתוב בפורמט אחר, אולי הנאה משמעותית.

יועצים ענייניים היו מייעצים: לפנות לעצמנו זמן לבהייה ושוטטות. ואני אומרת: לפעמים להרשות לעצמנו סתם לבהות ולהיות. וליהנות מזה.