נשים במדע ובטכנולוגיה – יש מה לחגוג?

היום נחגג ברחבי העולם (או, אם לדייק, בבלוגספירה) יום עדה לאבלייס – Ada Lovelace Day – לציון והערכה של הצלחותיהן של נשים במדע ובטכנולוגיה. היום נחגג זאת השנה השנייה ונקווה שימשיך להתפתח ושיהיה מה לחגוג.

עדה לאבלייס היתה המתכנתת הראשונה בעולם: היא כתבה את הפרוצדורה הראשונה למכונת חישוב ברת תכנות. מעניין לציין שהמכונה לא היתה קיימת באותו זמן, וגם לא שנים רבות אחר כך.

כשקראתי עליה מצאתי עוד כמה פרטים מעניינים. רובם רלוונטיים לנשים במדע ובטכנולוגיה גם בימינו:

• היא חיה בחברה שמאוד ברור בה מה ראוי שאשה תעשה ומה לא
• היא גדלה בלי אבא, אבל נקברה לידו
• היא זכתה להשכלה רחבה. היא זכתה להשכלה פרטית
• לצד העיסוק במתמטיקה ובמדע, היתה לה גם נטייה לתחומי אמנות: שירה, מוזיקה, ספרות
• היא נולדה למעמד גבוה וזכתה לשידוך טוב (סביר להניח שהיה לה גם חדר משלה…)
• היא התחתנה וילדה שלושה ילדים (אבל על האומנת שלהם אין ערך בויקיפדיה)
• היא היתה מקושרת היטב ברשתות חברתיות (בין המורים שלה היו מתמטיקאים בולטים של זמנה, את באבג' היא הכירה בנסיבות חברתיות)
• היא חלמה מעבר למה שהיה אפשרי באותו זמן: חזתה שימושים אפשריים למכונה ליצירת מוזיקה וגרפיקה, היא תכנתה בלי שהיה לה מחשב
• המזל שיחק לטובתה. בזכות האב המשורר למדה מדעים לעומק, המפגש עם באבג' שהגה את המנוע האנליטי איפשר לה לתכנת למכונה שלו.
• היו בה סקרנות ותשוקה, רצון לחקור ויכולת לדמיין ולחלום – וזה רלוונטי לכל מדענית או מדען, יוצרת או יוצר גם בתחומים אחרים.

שקלתי גם לכתוב על:

עדה יונת – לא הכרתי את שמה עד שהוכרזה ככלת פרס נובל. אני מקווה שזכייתה, היכולת להסביר בצורה בהירה את ההישגים שלה והאשיות המושכת השפיעו וישפיעו על נערות ונשים צעירות לבחור במחקר מדעי כדרך חיים.

מארי קירי – שהערצתי מאז שראיתי סדרת טלויזיה (בריטית?) אודותיה בטלויזיה החינוכית בילדותי. גם היא כמובן זוכת פרס נובל ואחת המדעניות הנשים המפורסמות בעולם.

ואמלש – שהיא מדענית, בלוגרית וחברה. בבלוג שלה היא משתפת בהצלחות ובלבטים, באתגרים שבעבודה היומיומית, השחורה: ניסויים, איסוף נתונים, מענקים ומעבדה, יחסים עם עמיתים ועם הבוס וגם משתפת בחיים הפרטיים: משפחה, דאגות, דעות.

וזה מה שהיא כתבה בפוסט שלה ביום האשה הבינלאומי:

…בכל פעם שאת מעזה להיות עצמך מול אנשים, בלי לתקוף אישית אלא פשוט לשאול שאלה, או להגיד מה את חושבת, או לעשות מה שאת מאמינה בו, יש מישהי שרואה את זה ולוקחת משהו מזה אליה. אפילו אם זה לא מושלם. אפילו אם אפשר לעשות את זה יותר טוב, את מהווה דוגמא לדרך שאפשר לבחור בה ולא כל אחת יודעת שקיימת בשבילה. את משפיעה על אחרות, על אחרים, להאמין שזה אפשרי גם בשבילם. וזאת הנקודה שלך. התרומה שלך. כל נקודה שאת שמה עוזרת לך לשים קוים יותר נכונים, עושה את זה יותר קל בפעם הבאה. את חייבת להאמין שאת יכולה לשים את הנקודה הזאת, זה תנאי הכרחי, וכמה משמח – גם מספיק.

יום עדה לאבלייס שמח 🙂