בעקבות הטור של מרב מיכאלי והביצוע המרגש והרגיש של רונה קינן ב"שרים בכיכר", חשבתי קצת על השיר "אני מאמין" בימים האחרונים. זה שיר אופטימי, אבל בעצם מתאר מציאות עגומה – אם צריך לשאוף לכל הדברים החיוביים האלה בכזה להט, סימן שאנחנו עוד מאוד רחוקים מהם.
פתאום נזכרתי שאולי יש לי אותו בבית. לא באינטרנט, זה קל מדי. בארון הספרים. פתחתי את הספר של שירי טשרניחובסקי שקיבלתי מסבתא רינה לפני כשנתיים במתנה ולמשמרת. הספר יצא בשנת 1946 בהוצאת שוקן.
מה שעושה אותו מיוחד עבורנו היא ההקדשה:
אקסי הוא שמעון אכסי אלכסנדר, סבא שלי. חומה היא חומה חיות, שהיתה פעילה בחיי התרבות בתנועה הקיבוצית והיתה בת זוגו של יצחק טבנקין. הוועידה היא וועידת הקיבוץ ביגור. אכסי הכין חלק בתערוכה על הצנחנים במלחמת העולם השניה. ימי הצער הגדול – התערוכה לוועידה עמדה בסימן השואה ושארית הפליטה, הסיפורים על מה שנעשה באירופה בזמן המלחמה התחילו להגיע ולחלחל לישוב בארץ.
הצער הגדול של סבתא שלי התחיל שבוע וחצי אחר כך. אכסי נהרג בליל הגשרים, ב-16 ביוני 1946.
השיר "אני מאמין" מופיע בעמוד 42 בספר. אני מפרסמת תמונה גם שלו, אבל לא בדקתי עם הוצאת שוקן אם יש בכך משום הפרת זכויות יוצרים. אם כן – אני מתנצלת ואוריד את התמונה ללא השהיה. את מילות השיר אפשר למצוא גם באינטרנט. מה שמיוחד בספר הזה זאת ההקדשה.
הלב והמעין 
יש ביצוע מעולה של אריק לביא
תודה, דרור. זה אכן הביצוע "הקלאסי" של השיר הזה. יש בו משהו יפה וחם.
חיפשתי ביוטיוב את הביצוע של אבישי כהן, ולא מצאתי. זה ביצוע ללא מילים ועם קו באס מודגש
מעיין היקרה,
שמו של סבך נעשה לי מוכר לאחר שטיילתי עם שמעון אלכסנדר (מקווה שזכרוני אינו מטעני),
בטיול שהוקדש ל"ליל הגשרים", ושיאו המרשים היה סיפורו האישי על אביו, והשחזור המאומץ
שהקדיש לו שמעון. אני מקווה שאני מדייקת בפרטים.
ועם כל זאת, השיר "שחקי" גורם לי עצב רב בימים אלו, לצערי – פעם הייתי אופטימיסטית ללא תקנה…
בכל אופן, יישר כוחך, שלומית
שלום שלומית, שמעון אלכסנדר הוא דוד שלי, שנולד כחצי שנה לאחר נפילתו של אביו ונקרא על שמו. שמעון מדריך טיולים ומשקיע הרבה זמן, מאמץ ומחשבה בהנצחה של אביו – סבי.
מעייני
איזה פוסט מרגש, החיבורים שלך בין האישי מאד לשורשי החברה שלנו תמיד מעוררי נפש ומחשבה. השיר הזה מלווה אותי אישית מנעורים לחיי ההגשמה שלי היום (מילה קצת זרה בשיח החוץ תנועתי שלי). בעולם שהמילה חלוציות היא חלק מהיום יום והגשמה לא קשור רק לגשם אלא למעשה, יש לשיר הזה משמעות וכח אישיים מאד והמנוניים מאד.
ממני
האופטימיסטית תמיד – כי אי אפשר אחרת.
תמר
יקירתי, ריגשת אותי.
תודה שבאת לבקר ושיתפת. ותודה על שאת אופטימיסטית תמיד
למעיין שלוום רב, השיר "שחקי שחקי" תמיד ריגש אותי. אני חושבת שיהיה יפה לשבץ את ההקדשה לאכסי ולידו הפזמון ובית אחד או שתיים שיש להם קשר יותר עמוק לחייו של אכסי. אבל הרעיון בהחלט יפה מאד.
תודה דליה חן
תודה, דליה חלקים מהשיר מופיעים באחת התמונות שבפוסט. שבוע טוב ולהשתמע,
מעין