ההגדות של אכסי: הגדות פסח, געתון, תש"א-תש"ה, 1941-1945

לפני כשנתיים, בסדנא לארכיונאים על סיפור סיפורים דיגיטליים, ביקשתי מהמשתתפים לבחור פריט אחד מהארכיון שלהם, להתמקד בו ולספר את הסיפור שלו בזוית אישית וכהזמנה לארכיון. אם הייתי צריכה לבחור פריט אחד כזה, ייתכן מאוד שזאת היתה אחת מהגדות פסח בארכיון נאות מרדכי. בין השנים 1941-1945, תש"א-תש"ה, אייר סבי, אכסי שמעון אלכסנדר ז"ל, ארבע מהגדות פסח של געתון (לפני שהקיבוץ עבר לעמק החולה ונקרא "נאות מרדכי"). בליל הסדר היתה הגדה מרכזית אחת, יפה ומעוטרת, ולצידה שוכפלו עותקים פשוטים יותר לקריאת החברים.

לפני כעשור ראה אור הספר "יוצאים בחודש האביב, פסח ארץ-ישראלי בהגדות מן הקיבוץ" בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי. גם הגדה אחת של אכסי מופיעה בו, זאת שאייר לסדר פסח בגבעת ברנר בזמן שירותו בפלמ"ח.

ההגדות שמורות בארכיון נאות מרדכי, אבל הזמן נוגס בהן: דפים שנקרעו והודבקו, בהגדה אחת אפילו חוררו הדפים, הוכנסו לשקיות ניילון ונכרכו בחוט. בפסח שעבר, ניצלתי את ביקור החג שלי בנאות ואת המצלמה בטלפון הסלולרי כדי לצלם דפים מההגדות, אבל ברור שיש מקום לסרוק אותן בצורה מקצועית יותר.

עדכון, 2019: ההגדות הופקדו בספרייה הלאומית ע"י צוות ארכיון נאות מרדכי, שם הן נשמרות ונסרקו. ההגדות זמינות במאגר המידע של הספרייה הלאומית וניתן לצפות בהן כאן.

הגדה של פסח, געתון, תש"ג
הגדה של פסח, געתון, תש"ג

גלרייה של דפים נוספים מההגדות שאכסי אייר מופיעה בהמשך הפוסט. להמשיך לקרוא "ההגדות של אכסי: הגדות פסח, געתון, תש"א-תש"ה, 1941-1945"

הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה"

אם אתם ירושלמים והתאריך הזה, 30/4, מצלצל לכם מוכר, אולי זה מההודעה הלאקונית של "בית המוסיקה" – זה התאריך האחרון לממש שוברי מתנה. מחר הם סוגריםלהמשיך לקרוא "הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה""

butterflies

פרידריך אדלר – דרכים ישירות ועקיפות

ב-26 באוקטובר תיפתח במוזיאון תל אביב התערוכה פרידריך אדלר: במישרין ובעקיפין. פרופסור פרידריך אדלר הוא אביה של סבתי, רינה, ואנו מלווים את ההכנות לתערוכה כבר כמה חודשים.

Friedrich Adler by a window
פרופ' פרידריך אדלר

את רוב מה שידעתי עליו עד כה, ידעתי מסבתא ודרך העיניים שלה. בשנות ה-90 נערכה תערוכה גדולה של עבודותיו בחו"ל (ואפילו נסעתי עם סבתא לפתיחת התערוכה בהמבורג) אבל הקטלוג שיצא היה בגרמנית, ובכלל – כנראה הייתי אז צעירה מדי כדי להעריך את התערוכה ואת יצירתו. אני מכירה אותו מצילומים שלו ושל יצירותיו, וכן מהסיפורים של סבתא עליו ומצרור מכתבים ששלח לה אחרי שעלתה לארץ ותורגמו עבורנו לעברית.

עכשיו, מתוך החומרים שאוספת אוצרת התערוכה, ד"ר בת שבע גולדמן אידה, משיחות איתה ועם לורי שטיין, חוקרת תולדות האמנות שהשתתפה בהכנת התערוכה בשנות ה-90, ומהדמיון והמחשבות שלי – אני לומדת להכיר אותו אחרת. להמשיך לקרוא "פרידריך אדלר – דרכים ישירות ועקיפות"

לוכדת את החיים במכחול

זוג אוהבים חבוקים על ספסל, בכלל לא מבחינים בנו. שתי ילדות שהולכות לישון יחד במיטה גדולה, אחת מהן קוראת בעניין בספר. אישה עירומה מישירה מבט אל המתבונן בציור מעבר לכתפה.

מאת טלי גזית

איש מבוגר, שיערו לבן, חובש משקפיים וכובע קסקט, וכן, גם כרס, יושב ליד שולחן וקורא עיתון. מאחוריו מדפי ספרים ועל השולחן מנורות קריאה ירוקות. אולי זה מזכיר לך חנות ספרים שהיית בה, או איש שראית פעם, יש הרבה כאלה. אבל רגע כזה בדיוק – רק עכשיו כשהוא בתמונה לפנינו הופך למשהו שמבקש לעצור ולהתבונן בו. להמשיך לקרוא "לוכדת את החיים במכחול"