ב-26 באוקטובר תיפתח במוזיאון תל אביב התערוכה פרידריך אדלר: במישרין ובעקיפין. פרופסור פרידריך אדלר הוא אביה של סבתי, רינה, ואנו מלווים את ההכנות לתערוכה כבר כמה חודשים.
את רוב מה שידעתי עליו עד כה, ידעתי מסבתא ודרך העיניים שלה. בשנות ה-90 נערכה תערוכה גדולה של עבודותיו בחו"ל (ואפילו נסעתי עם סבתא לפתיחת התערוכה בהמבורג) אבל הקטלוג שיצא היה בגרמנית, ובכלל – כנראה הייתי אז צעירה מדי כדי להעריך את התערוכה ואת יצירתו. אני מכירה אותו מצילומים שלו ושל יצירותיו, וכן מהסיפורים של סבתא עליו ומצרור מכתבים ששלח לה אחרי שעלתה לארץ ותורגמו עבורנו לעברית.
עכשיו, מתוך החומרים שאוספת אוצרת התערוכה, ד"ר בת שבע גולדמן אידה, משיחות איתה ועם לורי שטיין, חוקרת תולדות האמנות שהשתתפה בהכנת התערוכה בשנות ה-90, ומהדמיון והמחשבות שלי – אני לומדת להכיר אותו אחרת. להמשיך לקרוא "פרידריך אדלר – דרכים ישירות ועקיפות"
הלב והמעין 