זכרונות מסבתא רינה: פרויקט הנצחה דיגיטלי

סבתא רינה שלנו, רינה אלכסנדר ליאור, נפטרה בי' באב תשע"ו, 14 באוגוסט 2016. היא היתה בת 97 שנים, וזכתה לחיים ארוכים, לא תמיד קלים, אך גם מלאי יופי. הרבה מזה היה בזכות כך שהיא ידעה תמיד למצוא יופי ושמחה בדברים פשוטים, רגעים קטנים, וגם באמנות וביצירה.

אחד הדברים שסבתא מאוד אהבה היה מלאכת יד, והיא הפליאה לסרוג ולרקום בסגנונות שונים. "מוצר הדגל" שלה היה כנראה בובות הליצן הסרוגות, שנתנה במתנה להורי תינוקות שנולדו בנאות, ובהמשך גם לבנים ונכדים של חברים. היו גם בובות האצבע: דמויות ילדים או חיות, אפודות, גרבי צמר ועוד.

אושר, רקמה רינה אלכסנדר ליאור לחתונתם של הילה ורפי
בתמונה: "אושר". לקראת חתונתם, הזמינו הילה ורפי את האורחים לעטר ריבוע בד שיקשט את חופתם. סבתא רקמה 2 לוחות: אושר ואהבה. ה"אושר" מקשט היום את חדר ילדיהם.

במהלך חייה סבתא נגעה בחייהם של אנשים רבים: כמטפלת וכגננת, בארגון משלוח חבילות לחיילים בני הקיבוץ, כחברת קיבוץ, כשוחרת תרבות שלא מפספסת קונצרטים, או כחברה ללימודים ב"בית ותיקי הגליל".

במהלך ימי השבעה, הזכירו בחיבה כמה מחבריה וחברינו את עבודות הסריגה שקיבלו ממנה במתנה. כדי להוקיר את זכרה ולתעד את יצירתה, אנחנו מזמינים אתכם לשתף איתנו תמונות וזכרונות מעבודות מלאכת היד של סבתא.

שמרתם את בובת הליצן שקיבלתם במתנה להולדת הילדים? עדיין יש לכם את בובות האצבע? אולי סבתא רקמה לכם כיסוי לספר עבודת שורשים? נשמח לראות, להיזכר ולאסוף את התמונות.

איך לשתף ולהשתתף

  • אנא שתפו תמונה או טקסט באחת הרשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, פינטרסט או טוויטר, ותייגו בהאשטאג #סבתארינה .
  • איך מתייגים? פשוט מוסיפים את הטקסט #סבתארינה כולל הסולמית, לטקסט או לתיאור התמונה. כשתפרסמו זה ייראה כקישור. כך נוכל למצוא את זה בחיפוש ברשתות החברתיות הנ"ל.
  • לנוחותכם, יש גם אירוע בפייסבוק בו תוכלו לשתף תמונות. מוזמנים להצטרף.
  • למי שלא מתחברים לכל המדיה החברתית הזאת, אפשר גם לשלוח במייל אלי (maayanale בג'ימייל).
  • אנא שלחו ופרסמו את התמונות עד יום שבת, 17/9/2016. בסוף השבוע הזה ניפגש בנאות מרדכי לציון 70 שנה לנאות, ואני אוכל לשתף עם בני המשפחה את התמונות והזכרונות שלכם. בהמשך, לפי כמות התמונות, אולי נאסוף אותן לאלבום או אתר ייעודי.
  • אנא שתפו עם חברות וחברים נוספים ממעגלי החיים של סבתא, אולי הם ירצו לשתף גם זכרונות שלהם.

תודה לכל מי שנחמו אותנו והשתתפו באבלנו, נשמח אם תשתתפו גם בפרויקט הזה.

ההגדות של אכסי: הגדות פסח, געתון, תש"א-תש"ה, 1941-1945

לפני כשנתיים, בסדנא לארכיונאים על סיפור סיפורים דיגיטליים, ביקשתי מהמשתתפים לבחור פריט אחד מהארכיון שלהם, להתמקד בו ולספר את הסיפור שלו בזוית אישית וכהזמנה לארכיון. אם הייתי צריכה לבחור פריט אחד כזה, ייתכן מאוד שזאת היתה אחת מהגדות פסח בארכיון נאות מרדכי. בין השנים 1941-1945, תש"א-תש"ה, אייר סבי, אכסי שמעון אלכסנדר ז"ל, ארבע מהגדות פסח של געתון (לפני שהקיבוץ עבר לעמק החולה ונקרא "נאות מרדכי"). בליל הסדר היתה הגדה מרכזית אחת, יפה ומעוטרת, ולצידה שוכפלו עותקים פשוטים יותר לקריאת החברים.

לפני כעשור ראה אור הספר "יוצאים בחודש האביב, פסח ארץ-ישראלי בהגדות מן הקיבוץ" בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי. גם הגדה אחת של אכסי מופיעה בו, זאת שאייר לסדר פסח בגבעת ברנר בזמן שירותו בפלמ"ח.

ההגדות שמורות בארכיון נאות מרדכי, אבל הזמן נוגס בהן: דפים שנקרעו והודבקו, בהגדה אחת אפילו חוררו הדפים, הוכנסו לשקיות ניילון ונכרכו בחוט. בפסח שעבר, ניצלתי את ביקור החג שלי בנאות ואת המצלמה בטלפון הסלולרי כדי לצלם דפים מההגדות, אבל ברור שיש מקום לסרוק אותן בצורה מקצועית יותר.

עדכון, 2019: ההגדות הופקדו בספרייה הלאומית ע"י צוות ארכיון נאות מרדכי, שם הן נשמרות ונסרקו. ההגדות זמינות במאגר המידע של הספרייה הלאומית וניתן לצפות בהן כאן.

הגדה של פסח, געתון, תש"ג
הגדה של פסח, געתון, תש"ג

גלרייה של דפים נוספים מההגדות שאכסי אייר מופיעה בהמשך הפוסט. להמשיך לקרוא "ההגדות של אכסי: הגדות פסח, געתון, תש"א-תש"ה, 1941-1945"

הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה"

אם אתם ירושלמים והתאריך הזה, 30/4, מצלצל לכם מוכר, אולי זה מההודעה הלאקונית של "בית המוסיקה" – זה התאריך האחרון לממש שוברי מתנה. מחר הם סוגריםלהמשיך לקרוא "הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה""