אם אתם ירושלמים והתאריך הזה, 30/4, מצלצל לכם מוכר, אולי זה מההודעה הלאקונית של "בית המוסיקה" – זה התאריך האחרון לממש שוברי מתנה. מחר הם סוגרים. להמשיך לקרוא "הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה""
פוסט"ו בשבט
איך אפשר להאמין שרק לפני שבוע השמש זרחה, והיה חם, וט"ו בשבט?!
הנה כמה תמונות מטיול ט"ו בשבט בעמק המצלבה. כשמקליקים על תמונה, רואים אותה (ואת ההערות שלי עליה) בגדול יותר, ואפשר לדפדף בין התמונות. תיהנו וחורף שמח!
השקדיה הראשונה שמצאתי, ללא פריחה, אז צילמתי את שני הענפים האלה שצומחים יחד בחן רב
אבל בשקדיה שעל ידה, כבר פרחו כמה פרחים, למשל זה.
כל מיני צמחים מוצאים בית בחגווי הסלע. למשל אלה
וכמובן שגם רקפות!
ועוד קצת רקפות…
העירית הזאת תמיד מזכירה לי את השיר "החיטה צומחת שוב" מאת דורית צמרת עם השורה "מן העפר המר העיריות עולות"
כלניות ואנשים בעמק המצלבה. יהיו יותר בעוד שבוע שבועיים
השקדיה הכי פורחת (נכון לשבוע שעבר) בעמק המצלבה, ליד חומת המנזר, בצד של המוזיאון.
פריחת השקד, עמק המצלבה, ירושלים, ט"ו בשבט תשע"ג
פריחת השקד, עמק המצלבה בירושלים, ט"ו בשבט תשע"ג
עוד שקדיה פורחת, מצפון למנזר. גם היא צומחת בצמוד לעץ זית. מה שמעלה את התהיה: האם כדי להיות שקדיה יפה ופורחת את צריכה לגדול ליד זית חסון ויציב?
כלניות בעמק המצלבה, ט"ו בשבט תשע"ג
המנזר בעמק המצלבה. כשאני רואה את החדרון הקטן הזה בפינה, אני תמיד מדמיינת אלו סיפורים יפים הייתי כותבת לו יכולתי לשבת שם ולכתוב
וכך המנזר נראה מכיוון רחביה, עם פריחת שקד
"…רק בתוך הדשא כלנית לוחשת: שובו בשלום ניפגש מחר." (הטיול הקטן, נעמי שמר)
טיפים לכתיבת תזה
ה-31 בדצמבר הוא דדליין נוקשה ואכזר להגשת עבודות באוניברסיטה. לפחות פעמיים מצאתי את עצמי נהנית מה"ווש" שהוא עושה כשחולפים על פניו, וסובלת מעוד שנה של דחיינות, רגשות אשם, ושבתות ארוכות של כתיבה ועריכה. באחד הניוזלטרים האחרונים של בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל (שאני בין בוגריו), הופץ מסמך ובו אוסף טיפים לכתיבת תזה לתואר שני. את הרשימה אספה וערכה אילנה שפייזמן, דוקטורנטית בבית הספר, ומנחת סדנה לכתיבת תזה לתואר שני. הצעתי לאילנה לפרסם את הרשימה כאן, כדי שתהיה נגישה לעוד אנשים – היא הסכימה. הטיפים נאספו מתלמידי בית הספר שהתמודדו בהצלחה עם הגשת תיזה לתואר שני.
חלק מהטיפים רלוונטיים גם לכתיבה (ופרסום!!!) בז'אנרים אחרים או לעבודות אקדמיות אחרות.
איך כותבים OMG בעברית?
בשנה הראשונה בה גרתי בירושלים, הצפירות של כניסת השבת העכירו את שלוותי ולרוב חירבו את השנ"צ של יום שישי. כשאני שומעת צפירה שלא ביום זיכרון, תודעת הקטיושות שלי מתעוררת ומבקשת איזה מחסה, או שקט. עם השנים התרגלתי. אני אפילו יודעת שיש שתי צפירות: אחת בערך שעה לפני ואחת עם כניסת השבת. האזעקה העולה ויורדת אתמול אחרי הצהריים הייתה אחרי שתי הצפירות האלה. היה ברור שזה לא כניסת שבת. כלומר: התרעה על ירי טילים. רקטות. וואט אבר. לעזאזל. להמשיך לקרוא "איך כותבים OMG בעברית?"
פרידריך אדלר, צרור מכתבים לבתו, ינואר 1938- נובמבר 1939
בפוסט הקודם סיפרתי על אביה של סבתי, פרופסור פרידריך אדלר, שתערוכה מעבודותיו נפתחת השבוע במוזיאון תל אביב. פרסמתי מאמר שכתב על דרכים ישרות ועקיפות לגילוי ויצירה וכן צילומים שלו ושל עבודותיו. כתבתי שאני מכירה אותו בעיקר דרך העיניים של סבתא, וחלק מזה מורכב מהמכתבים שכתב לה. צרור של חמישה עשר מהם, שנכתבו ונשלחו אליה מינואר 1938 ועד נובמבר 1939 תורגם לעברית על ידי סבתי השנייה, מרים נאמן ז"ל, ואני הקלדתי ושומרת את הקבצים במחשב.
המכתבים די קצרים, כעמוד או פחות בכל פעם, אבל אינפורמטיביים מאוד. השניים הראשונים נשלחו לסבתי כשהתלמדה בהכשרה בדנמרק, והבאים נשלחו אליה לארץ ישראל. המכתב היפה ביותר בצרור הוא המכתב האחרון שסבתי קיבלה להכשרה בדנמרק לפני עלייתה לארץ: להמשיך לקרוא "פרידריך אדלר, צרור מכתבים לבתו, ינואר 1938- נובמבר 1939"
הלב והמעין 