ספריה – שפע מאורגן היטב

אני מאוד אוהבת ספריות, מאז שהייתי ילדה. משהו בשפע הזה, המאורגן היטב, קוסם לי עד מאוד. סבתי, מרים נאמן ז"ל, היתה הספרנית של בית חנה סנש בשדות ים. בחופשות היינו באים לבקר אותה בספריה. אהבתי הריח הזה, של דפים ישנים ועטיפות ניילון, שולחן העבודה המסודר עם העטים והכרטיסיות, והלוח הירוק שסבתא צבעה על אחד הקירות ואפשר היה לצייר עליו עם גירי לוח.

בפעם הראשונה שהגעתי למשרדי "אקס ליבריס" התאהבתי בתמונות הספריות שהיו תלויות בכניסה. צילומים של מדפי ספרים עתיקים ועבי כרס בספריה גדולה וחרישית. היום הן כבר לא שם, במסגרת עיצוב ומיתוג מחדש. חבל.

לפני כחודש ביקרתי בספריה הציבורית של ניו יורק. זאת הספריה הציבורית השלישית בגודלה בצפון אמריקה  ואחת מאטרקציות התיירות של העיר.

ספריות נוספות ששוות ביקור כאתר תיירות תוכלו למצוא כאן, כאן, וכאן. ספריות שאני אהבתי במיוחד: הספריה הציבורית של בוסטון, ספריית הקונגרס והספריה הבריטית. אולי גם בית חנה סנש הוא בעצם ספריה תיירותית?

הפעם הקודמת בה הייתי בספריה היתה לפני אחת עשרה שנה בערך. הגעתי לשם כי שמעתי שאפשר לקבל בספריה גישה לאינטרנט ולבדוק מיילים. היה לי אז חשבון בהוטמייל (כמה זה היה? 2 מגה?). כדי לקבל גישה לאינטרנט, היה צריך להירשם מראש. הם חילקו חלונות של חצי שעה. שם קראתי מייל עם קישור לידיעה באתר "הארץ" על נסיגת צה"ל מלבנון. בחלונות חדר הקריאה הגדולים נשקפו הבניינים הגבוהים של רחוב 42.

הופתעתי לראות שהיום באותו אולם, יש חיבור wi-fi חופשי ושניתן לקבל בהשאלה לפטופים כדי ליהנות מהwi-fi הזה. אם חושבים על ספריה כעל מקום של ספרים ושקט, אולי זה קצת מפתיע שהם משקיעים כל כך במחשבים ואינטרנט. אבל אם חושבים על ספריות כעל מקומות להנגשת ידע וסיוע באיתור מידע – זה לא מפתיע כל כך.

עוד דברים שיש בספריה:

• תערוכות מתחלפות במסדרון בקומה השניה
• ספריית ילדים צבעונית ומזמינה, ובה גרים פו הדוב המקורי וחבריו ("כן, אבל בלי פלאש" ענתה הספרנית כששאלתי אם מותר לצלם, כאילו שהיא עונה על השאלה הזאת לפחות 50 פעם ביום אבל זה לא מעיק עליה)
• המון המון ספרים באולם הקריאה הגדול וגם בכמה חדרים של אוספים מיוחדים
• חנות שהיא כמו חנות מוזיאון מבחינת המבחר ורמת ההיצע
• אריות גדולים מאבן על מדרגות הכניסה (אומרים שמי שמלטף את הזנב שלהם יזכה באומץ לב)
• פארק קטן ונחמד מאחורי הספריה (פארק ברייאנט) שאפשר לפוש בו מהמולת המידטאון של מנהטן

כשחזרתי הביתה, סימנתי לייק על דף הספריה בפייסבוק וככה אני יכולה ליהנות מהספריה הציבורית של ניו יורק גם מרחוק. הם מעדכנים לעיתים תכופות למדי, דברים מעניינים מהפעילות שלהם ובהקשר של אירועים כלליים. החודש (אפריל) נחגג חודש השירה בארצות הברית, והם מפרסמים פוסטים בנושא באתר הספריה וגם מציעים פעילויות שונות.

הדף בפייסבוק, כמו גם אתר האינטרנט, נותנים הרגשה של: יש לנו המון, אנחנו יודעים הרבה – ושמחים לחלוק את זה איתכם.  וגם נראה שיש להם חוש הומור.

גם דף הפייסבוק של הספריה הלאומית של ישראל לא רע בכלל. הם מפרסמים תמונות וסריקות מהאוספים שלהם, מזמינים לאירועים וחולקים קישורים שונים.

ספריה אחרונה (בפייסבוק) ודי: הדף של ספריית הר הצופים למדעי הרוח והחברה. הידעתם מה משותף ללורה בוש, ג'יי אדגר הובר וגולדה מאיר? בחיים לא תאמינו…

מאז שעזבתי את נאות מרדכי, אין לי ספריה ציבורית שאני מבקרת בקביעות. חנות הספרים "אדרבא" שבקצה הרחוב שלי עונה על הצורך הזה באופן חלקי. רחל ויונתן שניהם אוהבי ספר ואדם, בעלי ידע רחב, ומסבירי פנים. יש שם ספרים חדשים וישנים (כולל המון ספרי יד שניה), ספרים זרים (בעיקר אנגלית וצרפתית), ספרי אמנות והגות, ספרים בעברית של הוצאות קטנות ועצמאיות, ושפע נפלא של ספרי ילדים.  (אין להם דף בפייסבוק, כי יונתן לא מוכן לעשות עסקים עם מארק צוקרברג.) 

אילו ספריות אתם אוהבים? כאתרי תיירות או מנהג קבוע?

המלצות יתקבלו בברכה.