אני מאוד אוהבת ספריות, מאז שהייתי ילדה. משהו בשפע הזה, המאורגן היטב, קוסם לי עד מאוד. סבתי, מרים נאמן ז"ל, היתה הספרנית של בית חנה סנש בשדות ים. בחופשות היינו באים לבקר אותה בספריה. אהבתי הריח הזה, של דפים ישנים ועטיפות ניילון, שולחן העבודה המסודר עם העטים והכרטיסיות, והלוח הירוק שסבתא צבעה על אחד הקירות ואפשר היה לצייר עליו עם גירי לוח.
בפעם הראשונה שהגעתי למשרדי "אקס ליבריס" התאהבתי בתמונות הספריות שהיו תלויות בכניסה. צילומים של מדפי ספרים עתיקים ועבי כרס בספריה גדולה וחרישית. היום הן כבר לא שם, במסגרת עיצוב ומיתוג מחדש. חבל. להמשיך לקרוא "ספריה – שפע מאורגן היטב"
הלב והמעין 