איך אפשר להאמין שרק לפני שבוע השמש זרחה, והיה חם, וט"ו בשבט?!
הנה כמה תמונות מטיול ט"ו בשבט בעמק המצלבה. כשמקליקים על תמונה, רואים אותה (ואת ההערות שלי עליה) בגדול יותר, ואפשר לדפדף בין התמונות. תיהנו וחורף שמח!
השקדיה הראשונה שמצאתי, ללא פריחה, אז צילמתי את שני הענפים האלה שצומחים יחד בחן רב
אבל בשקדיה שעל ידה, כבר פרחו כמה פרחים, למשל זה.
כל מיני צמחים מוצאים בית בחגווי הסלע. למשל אלה
וכמובן שגם רקפות!
ועוד קצת רקפות…
העירית הזאת תמיד מזכירה לי את השיר "החיטה צומחת שוב" מאת דורית צמרת עם השורה "מן העפר המר העיריות עולות"
כלניות ואנשים בעמק המצלבה. יהיו יותר בעוד שבוע שבועיים
השקדיה הכי פורחת (נכון לשבוע שעבר) בעמק המצלבה, ליד חומת המנזר, בצד של המוזיאון.
פריחת השקד, עמק המצלבה, ירושלים, ט"ו בשבט תשע"ג
פריחת השקד, עמק המצלבה בירושלים, ט"ו בשבט תשע"ג
עוד שקדיה פורחת, מצפון למנזר. גם היא צומחת בצמוד לעץ זית. מה שמעלה את התהיה: האם כדי להיות שקדיה יפה ופורחת את צריכה לגדול ליד זית חסון ויציב?
כלניות בעמק המצלבה, ט"ו בשבט תשע"ג
המנזר בעמק המצלבה. כשאני רואה את החדרון הקטן הזה בפינה, אני תמיד מדמיינת אלו סיפורים יפים הייתי כותבת לו יכולתי לשבת שם ולכתוב
וכך המנזר נראה מכיוון רחביה, עם פריחת שקד
"…רק בתוך הדשא כלנית לוחשת: שובו בשלום ניפגש מחר." (הטיול הקטן, נעמי שמר)
הלב והמעין 